גיוס עובדים – שינויי חקיקה

על פי התיקון האחרון לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה אסור למעסיקים להפלות עובדים, ומועמדים לעבודה, על רקע מקום מגוריהם. לכן אסור למשל לרשום במודעת דרושים שלא יתקבלו עובדים ממקום מסויים או אזור מסויים.

ימים יגידו האם הכוונה באיסור זה היא לאיסור אפליה על רקע מקום ספציפי (כמו מגורים מחוץ לשטחי הקו הירוק למשל) או באופן כללי איסור לשאול את העובד באשר למקום מגוריו בדומה לאיסור לשאול עובד לגבי גילו, מצבו המשפחתי וכדומה. לא ברור למשל האם ניתן למנוע מעובד לעבוד במקום עבודה משום שמקום מגוריו מרוחק ממקום העבודה.

תיקון נוסף שנכנס לתוקף לאחרונה נוגעה לחוק הודעה לעובד. כידוע, חוק הודעה לעובד קובע כי יש להמציא לעובד אשר גויס לעבודה, הודעה על תנאי העסקתו, בתוך 30 יום מתחילת עבודתו.

על פי התיקון האחרון לחוק הודעה לעובד, אשר נכנס לתוקף בימים האחרונים, ואשר שמו שונה לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה, על המעסיק למסור למועמד לעבודה הודעה על התקדמות תהליך הגיוס או אי קבלת המועמד לעבודה.

החוק קובע כי יש למסור למועמד הודעה המעדכנת את המועמד על התקדמות תהליך המיון, לפחות כל חודשיים מיום תחילת תהליך המיון (יום הראיון הראשון).
בנוסף קובע החוק כי חלה חובה על המעסיק למסור למועמד אשר לא התקבל לעבודה, הודעה על כך שלא התקבל לעבודה, לא יאוחר משבועיים מיום שבו התקבל אדם אחר לעבודה.

החוק קובע כי ההודעה תינתן בכתב במכתב, באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר.
החוק קובע עוד כי על ההודעה לכלול את הפרטים הבאים:
(א) שם המועמד, המעסיק ושולח ההודעה
(ב) מועד תחילת הליכי המיון
(ג) הגורם הממיין – אם אינו המעסיק
(ד) התפקיד שלגביו נערכו הליכי מיון

לכאורה נוצרה סתירה בין החוקים, שכן התיקון לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה אוסר לכאורה לשאול עובדים על כתובתם ואילו חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה קובע חובה לשלוח הודעה למועמדים לעבודה ומאפשר משלוח שכזה בדואר.

בפועל ניתן לפתור עניין זה באמצעות מתן אפשרות למועמד לעבודה לציין את כתובת הדואר האלקטרונית שלו תחת כתובתו הפיזית

לא ברור כרגע האם האיסור על האפליה הוא על מקומות מגורים מסויימים – או מקומות מגורים מרוחקים (כלומר שטחים וכו או גם מרחק רב או ישוביי ספר)

במועמד פרסום המאמר שני התיקונים נכנסו לתוקפם ומחייבים את כלל המעסיקים