על מה ניתן לרשום סימן מסחר?

פקודת סימני המסחר מוגדירה סימן מסחר כאותיות, ספרות, מלים, דמויות או צירוף שלהם המשמשים, או מיועד לשמש, את העסק בקשר למה שהעסק מייצר או סוחר בו.

כדי שאפשר יהיה לרשום את סימן המסחר יש להראות שלסימן יש אופי מבחין – כלומר שבאמצעותו ניתן להבחין בין המוצר או השירות של עסק אחד, לבין המוצר או השירות של עסק אחר.
מהו אופי מבחין?
הדין מבחין בין ארבעה סוגים של סימנים בקשר לאופיים המבחין – כשהם נעים בין אלו שאין להם אופי מבחין כלל לבין אלו שיש להם אופי מבחין חד משמעי:

סימנים גנריים או שמות גנריים הם סימנים או שמות שאליהם משתייך הנכס – כמו קולה או שוקולד או לבנים – זוהי למעשה הקטגוריה שאליה משתייך המוצר או השירות. כעקרון לא ניתן לרשום סימן מסחר על שם גנרי – אם כי יתכן ששם גנרי יהיה חלק מסימן מסחר – כמו שוקולד פרה למשל או קוקה קולה. לכן גם אין בעיה שירשם סימן מסחר על השם פפסי קולה וגם על השם קוקה קולה.

סימנים תיאוריים או שמות תיאוריים הם שמות המתארים את התכונות או המרכיבים של המוצר או השירות אבל לא את המוצר או השירות עצמם. שם המתאר את המוצר או השירות עצמו לא ירשמו כלל, ואילו שם המתאר את מרכיבי המוצר או השירות יכול וירשם, אף אם יש לו אופי תיאורי, במידה וניתן יהיה להוכיח שכבר יש לשם או לסימן אופי מבחין

סימנים מרמזים או שמות מרמזים הם שמות שלא מתארים את המוצר או רכיביו אבל מרמזים עליהם או שיש קשר רעיוני בינם לבין המוצר. סימנים מרמזים ברי רישום כעקרון.

שמות או סימנים שרירותיים נועדו מראש כדי להוות שמות למוצר או השירות ואין כל קשר רעיוני או תיאורי בינם לבין המוצר או השירות. לדוגמה נעלי קיפוד או מכונית בשם לאנטיס. הללו כמובן יכולים להירשם כסימני מסחר

לעיתים ניתן לרכוש אופי מבחין לסימן באמצעות קביעת צבע מוגדר מראש לסימן – אולם אם לא עשו כן הסימן לא מוגבל בצבע ורואים אותו כאילו הוא רשום לגבי כל הצבעים

במאמר אחר דיברתי על כך שסימני מסחר נרשמים לפי סיווגים שונים – כך לפי הרציונאל שלסימן צריך להיות אופי מבחין, ניתן לרשום סימן מסחר בעל שם זהה עבור סיווגים שונים על ידי בעלים שונים, כל עוד אין בדבר כדי להטעות את הציבור. לכן השם תפוז יכול להיות שם של תיק יד ושל חברת צלמים. לעניין זה יש יוצא מן הכלל אחד והוא סימן מוכר היטב – אליו אתייחס בקצרה מאוד בפסקה הבאה.

מתי לא ירשמו סימן מסחר?
ישנה בחוק רשימה של סוגי סימני מסחר אשר אותם לא ניתן או קשה מאוד לרשום:
(1) סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה או על חסותו של הנשיא
(2) סימן העושה שימוש בדגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, וכן דגלי מדינות חוץ וארגונים בין לאומיים וסמליהם
(3) שלטי יוחסין רשמיים, אותות וחותמות רשמיים שמדינה נוהגת לציין בהם פיקוח או ערבות (כמו תו תקן למשל), או סימן שאפשר להבין ממנו שהוא נהנה מחסות המדינה או מוסדותיה
(4) סימן שמופיעות בו המילים או הביטויים "פטנט", "נרשם פטנט", "רשום", "מדגם רשום", "זכות יוצרים"
(5) סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר – אפשר לכתוב דוקטורט על מה פוגע בתקנת הציבור והקורא ושכלו הישר מוזמנים לחשוב מה יכלל בקטגוריה זו;
(6) סימן שעלול להטעות את הציבור – סימן המכיל ציון מקור גיאוגרפי כוזב (אם אומרים שמקור המוצר מאיטליה בזמן שמקורו בעצם מקרית חיים)
(7) סימן הזהה עם סמל בעל משמעות דתית בלבד (צלב מגן דויד וכו)
(8) סימן שיש עליו תמונה של אדם מבלי שהתקבלה לכך הסכמתו
(9) סימן הזהה או דומה באופן מטעה עם סימן ששייך לבעלים אחר באותו סיווג
(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, אשר נהוג שמשמשות לציון או לתיאור איכות או מהות של מוצר או שירות, אלא אם לסימן יש אופי מבחין
(11) סימן שהמשמעות הרגילה שלו היא מקום גיאוגרפי או שם משפחה, אם הוא לא מוצג בדרך מיוחדת או שיש לו אופי מבחין
(12) סימן שמזהה יין או משקה אלכוהולי הכולל ציון גאוגרפי (כמו שמפניה למשל), אם המקור של המוצר אינו באותו אזור גיאוגרפי (לכן שמפניה של כרמל מכונה יין נתזים ולא שמפניה)
(13) סימן זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום – כמו במקרה של דיסני. במקרה של סימן מוכר היטב אין משמעות לסיווגים או לכך שהסימן נרשם או לא נרשם (כך למשל גם לא ניתן לרשום סימן מסחר על המילים קוקה קולה בהקשר של אריחי אמבטיה או צבעים תעשייתיים)
(14) סימן מסחר זהה או דומה או מכיל שם שאדם או עסק, אם זה עלול להטעות את הציבור.