מדוע כדאי לעשות הסכם עם לקוחות, ומה לרשום בו?

לעיתים קרובות אני נתקל בבעלי עסקים שאינם מבינים את חשיבות הכנת מסמך (אני משתמש במילה מסמך למען כל אותם בעלי עסקים ולקוחותיהם הנרתעים מהמילה הסכם) בו מוגדרים, ולו באופן בסיסי, יחסי הצדדים, חובותיהם וזכויותיהם, אופן התשלום וגובהו וכדומה. בעלי עסקים ולקוחות פוחדים לא פעם מהחתימה על מסמכים ומאמינים שאם לא יחתמו על הסכם יהיה בסדר. מהעבר השני של התהליך בעלי עסקים מגיעים אליי לעיתים קרובות, ולשאלתי, האם העלתם על הכתב את ההסכמות בינכם, עונים לי: "לא אבל הוא נראה לי בחור הגון", או "סיכמנו ב- SMS".

אני רוצה להעלות במאמר זה את היתרונות בהסכם כתוב בין הצדדים, אין בכוונתי להתעכב על המובן מאליו: כלומר, העובדה שזיכרון האדם הינו סלקטיבי ולעיתים קרובות שני אנשים זוכרים דברים שונים משיחה אחת, או  העובדה כי לעצם קיומו של מסמך חתום יש לעיתים אפקט מרתיע באשר לא ניתן להתנער מתוכנו.

ישנו טעם משפטי כבד משקל שבעלי עסקים עומדים עליו לעיתים באיחור ניכר מדוע כל כך חיוני להסדיר בכתב את היחסים עם לקוחות. בהליכי גביה עומדים לזוכה (כלומר זה שחייבים לו כסף) מספר הליכים במסגרת ליטיגציה והוצאה לפועל:

 

(1) תביעה קטנה (שכאמור אינה רלוונטית לרוב העסקים)

(2) תביעה רגילה

(3) תביעה בסדר דין מקוצר

(4) הליך רגיל בהוצאה לפועל

(5) הליך מקוצר בהוצאה לפועל (לביצוע שטר או פסק דין)

(6) הליך תובענה במסגרת ההוצאה לפועל

 

אנסה לתת בהם סימנים:

(1) תביעה קטנה – תביעה שבה גובה הסכום הנתבע מוגבל לכ32000 ₪ ויתרונה היא בהעדר הצורך בייצוג משפטי (ומכאן עלות ניהולה זול). כאמור מסלול זה אינו פתוח בפני רוב העסקים.

(2) תביעה רגילה (לרבות בדיון מהיר) – הינה תביעה בסיסית שבו צד אחד מגיש כתב תביעה, צד שני מגיש הגנה ובית המשפט מכריע בין הצדדים. לאחר הליך ארוך (לפחות שנה בתחזיות אופטימיות) בידי הזוכה פסק דין שאיתו הוא יכול לפנות להוצאה לפועל.

(3) תביעה בסדר דין מקוצר הינה תביעה של סכום קצוב.

(4) הליך רגיל בהוצאה לפועל – הליך רגיל לביצוע שטר או לקיום פסק דין שכבר נפסק שאינו מוגבל בסכום ועל פי רוב דורש מעורבות רבה של הזוכה בתהליך הגביה ולעיתים קרובות כרוך בייצוג בידי עורך דין

(5) הליך מקוצר בהוצאה לפועל – הליך זה מוגבל בסכום החוב ויתרונו המשמעותי הינו מעורבות נמוכה מאוד של הזוכה בתהליך     ובמקביל העדר צורך בייצוג משפטי.

(6) תובענה במסגרת ההוצאה לפועל הינה הליך נפרד בהוצאה לפועל אשר יתרונו העיקרי הינו העדר הצורך בתביעה ארוכה     במסגרת הליך משפטי – הלכה למעשה איחוד של ההליך המשפטי עם הליך הגביה – הליך זה מוגבל לגביית חובות  קצובים.

 

ולאחר פירוט זה אגיע לעיקר. מה להסכם כתוב ולכל זה?

חלק מההליכים הנזכרים לעיל פותחו במרוצת השנים כדי לזרז את ההליכים המשפטיים, להפחית מהוצאות המשפט של הצדדים להליך המשפטי או להליכי הגביה ולקצר את ההליכים באופן משמעותי.

למשל, היתרון של סדר דין מקוצר הוא בכך שבהליך זה הנתבע נדרש להגיש בקשה להגשת הגנה בתיק ואין לנתבע זכות אוטומטית לכך. הטעם הוא כי הסכום קצוב ופשוט למדידה ולכאורה אין חולק לגבי גובהו ואופן חישובו. דוגמה נוספת הינו הליך תובענה במסגרת הוצאה לפועל המייתר הלכה למעשה את ההליך המשפטי ומאפשר לזוכים לתבוע את זכויותיהם במידה והסכום קצוב וזאת בלשכת ההוצאה לפועל וללא הצורך בהתדיינו משפטית ארוכה, ובתנאי שהסכום הנתבע קצוב.

 

מהו סכום קצוב?

על פי הפסיקה, חיוב יחשב "קצוב" "אם הוא נקוב בסכום של כסף או לחילופין, אם ניתן לקצוב את שיעורו באמצעות פעולה אריתמטית פשוטה בהבדל מפעולה המחייבת שומה או הערכה". אתן דוגמאות לשני הסוגים של החיובים. סכום המחייב שומה, הינו למשל סכום הנזק שנגרם לצד מכך שהצד השני לא העמיד לרשותו נכס שנחוץ לו לשם עשיית עסקיו. את הנזק הזה קשה להעריך ומטבע הדברים הסכום אינו קצוב. סכום קצוב, בסיטואציה דומה, הינו הסכום שנקבע בין הצדדים לפיצויים במקרה של אי העמדת הנכס של אחד לטובת השניה. שוכרים רבים מכירים למשל את הפיצויי המוסכם היומי הקבוע במקרה של איחור בהחזרת הנכס לצד הראשון.

כמוסבר אחת הדרישות המשמעותיות לתביעה של סכום קצוב היא הדרישה שתהיינה ראיות בכתב בדבר קיומו של החוב הקצוב. כך למשל בסדר דין מקוצר נדרש כי תהיה בין הצדדים התחייבות או חוזה ברורים או נלמדים, שקיימים להם הוכחות בכתב. בהליך תובענה במסגרת הליך הוצאה לפועל נדרש כי לזוכה תהא ראיה בכתב שעליה נסמכת התביעה (למשל חוזה בכתב או התחייבות בכתב של הנתבע לשלם). כלומר בשני המקרים נדרש כי בין הצדדים יהיה הסכם כתוב המסביר את גובה החוב ואופן החישוב שלו. יוצא איפוא כי הדרך לגביה מהירה של חובות, חסומה בפני כל אותם עסקים שנמנעו מהכנת הסכם עם לקוחותיהם (ודי כאמור בהסכם קצר מאוד), או לכל הפחות היא קשה ומסובכת לאין שיעור.

 

ואיך עוד עוזר הסכם כתוב?

חוק החוזים קובע כי חוזה הוא ביטוי לכך שצד אחד שלו הציע הצעה והצד השני קיבל אותה.

במקרה של הליכים שבעלי העסק רוצים להגיש כנגד הלקוחות, או במקרה הגרוע, שהלקוחות מגישים כנגד בעל העסק, קל יותר להתנהל כשהחובות והזכויות של הצדדים ברורות ומפורשות.

בכל מקרה אחר בית המשפט יצטרך לברר למה התכוונו הצדדים, וכמובן שעבודתו של עורך הדין של בעל העסק תהיה קשה כי יצטרך להוכיח את כוונת הצדדים על סמך כל מיני ראיות חיצוניות, במקום הסכם ברור וחד משמעי.

כלומר, בהעדר הסכם בכתב, יש לברר מה היתה ההצעה והאם הצד השני קיבל אותה. לכן לעיתים קרובות צדדים יתווכחו על תוכן ההצעה.

אז מה לרשום בהסכם? לפחות את לפרטים הבאים!

  • שמות הצדדים
  • מטרת הכנת ההסכם (תיאור ממצא של העסק ומהות השירות או המוצר המבוקש)
  • הגדרת מפורטת של השירות או המוצר
  • מה כולל השירות או המוצר
  • מה לא נכלל במסגרת השירות או המוצר
  • אופן ביצוע השירות (כמה מפגשים? החלפת תכתובת בין הצדדים? שיתוף פעולה מצד הלקוח?) או מכירת המוצר (למשל איפה ימסר איך יארז וכו')
  • תקופת ההסכם
  • התמורה
  • תנאי התשלום
  • אופן הביטול או הפניה לחוק הקובע את אופן הביטול
  • אחריות משפטית והמגבלות שלה
  • קניין רוחני במקרים שמתעוררת שאלה לגבי הבעלות בתוצרי השירות או במוצר
  • סודיות ואי תחרות אם זה רלוונטי